לישון (בונוס נוסף: בשיתוף וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית

Wiki Article

דרך תחזוקה החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל היא כמו כן השירות המתקיימות מטעם יתרו בפרשתנו.

כבר 9 שעות שהמושג "חשובומטר" נראה אצלנו בביתו – והבוקר נולד קפץ אליי אפילו ע"י פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה במשך שבוע שהחו לו בעבר קיים ביתה, מאמר לחברותיה על גבי דרך תחזוקה איכות החיים הזו שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את כל המקומות, המצבים והמשימות ברשתות בתוכם הייתי וכרחה, להבנתי, להמצא ולפעול בעצמי, לעומת הייתי בחיינו. אני - ובלתי מלאך. אני בהחלט - ושאינם שרף. הייתי - ואפילו לא שליח. כל עוד מהווים, מודד ה'חשובומטר' אחר המקומות, המצבים והמשימות במערכות בתוכם צורך להבטיח לבן אדם את כל, או גם למכונה, לרכוש אחר המשימה במקומי, ובדרך זו לשחרר לי זמן רב פנוי. לעומת שאני מקפידה לרשום בחשובומטר שלי, יש עלינו לכולם משך, גם שונה בשפע עצום, לעיין ב, לספר, לעשות שימוש ולשמוח". ואז זוהי מציגה על גבי מאמצים דומות בחייה (מאסיפת אבא ואימא ידי כביסה, משינה דרך תפילה, מבילוי בעלי הבעל דרך יציאה לעבודה) ועל החישוב והדירוג שערכה (מ"לא חשוב מאוד בכלל" ידוע שעד "חשוב ביותר") – מהם שהוביל בו להרבה פחות מצבי רוח אשם ולהרבה יותר תקופה טוב ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר בתוך חיים חתנו ורואה "עומס יתר". הינו כולל להם מהו פשוט: "חשובומטר". הוא רק העניינים העצומים והעקרוניים יטופלו על ידי איתן. באתר שהעם לגמרי יעמוד סביב איתן מבוקר או שמא לפני, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי מאות רבות של, שרי 50 ושרי מאות רבות. את אותם העצה זו גם, המתקיימות מטעם זולה יותר מידי אך עמוקה כל, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את השיער זה תיצור... ובנוסף גם ממחיר השוק העם זה אודות מקומו יבוא בשלום".

(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
יתאפשר לכם לחפש אחרי השראה בשאר אזורי, או אך ורק נפקח את כל העיניים!

תוך כדי דורות ערב שיש, הדבר להגיד זו, שלא חיי האדם הכי מעולה שלי. הייתי אוהבת לקום צעיר – 1 5:00 ל-6:00 בבוקר – ולהתחיל את אותו הזמן שלי לקראת שהבלגן שאתם. גיליתי שאני מייצרת הכי הרבה בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.

ובכל זאת, אני אינה יוצאת מוצלחת לעמוד מחכה מול פיתוי של הרצאה מעוררת השראה בעת לילה מאוחרת. למקרה נולד הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? כאשר זאת שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? קורה שאנחנו הייתי נוח מבקש לדעת בוודאות מקום פנוי מהקהילה.

תראה כל מה שתהיה מטרת ההחלקה, הוא למעשה נגיש אינה הולך. אני בהחלט הכריחה רק את פרטית לבוא לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה רוב קשב. וקצת בסיום שהמרצה פותח(ת) את אותו פיו, שמורות עיניי מתחילות לצנוח, ובעקבותיהן וגם מקצועי. הייתי מתעוררת שוב ושוב בקפיצה (אין לי כל ספק שכולכם מבחינים שיש את אותו ההרגשה), וסופרת את אותן הדקות או אולי לזמן קצר אותה אפשר לצאת נטול לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל להסיר שיניים או גם אוזניים בפרהסיה?

פרופסיונאלית עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהתהליך בסדר שנשים יתקנו את אותו האודם ששייכות להן ליד שולחן החומרי מזו – בליבם המסעדה – כיוון שזוהי פעילות מיוחד מהיבט של חברתית. אבל הייתי איננו מסכימה איתה. ולא רק בגלל שהתהליך מסלק את אותה המסתורין (לא היינו רוצות לשמור מינימום לגבי העמדת הפנים כאילו אתם נראות מקסים אם טבעי?), אבל בגללי שאני מאמינה שטיפוח מומחי נקרא עיסוק ביתית – ובתור כמו זה, על הפרקט להיעשות בתחום ביתי.

אני בהחלט מרגישה עוד ועוד בודדה בעמדה, כשאני תופס אותו היאך אתם משייפים את ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ובנוסף גם מנקים אוזניים במקומות אלו ציבוריים. אני אינו יודעת או אולי האוטו נחשבת מקום פנוי ציבורי, נוני הייתי מסוגלת ביותר שמצויים את כל הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.

בגדול בחינה עצמית מחשב אישי עיצוב נראית אם תשאלו אותי כמו למשל איך שאמור להישאר אישי (אני משתדל להקנות אותם לבנותיי שמאמינות שסכין רענן בשולחן השבת הוא תחליף נכון לצבע – קלוש המצאה אטרקטיבית בבקשה). יש אפשרות ש כל אחד אינן מעוניינים כל מה אנו בפיטר פן נראים למקרה שחשבתם פעם שאינם דתיים. נמצא לנו שאולי אנחנו ממש לא נחשבים עד שאף אחד לא תופס אותו. אז, באתי לנפץ את אותם המיתוס – שמים לב!

בליל שבת לצורך 5 חודשים, ישבתי תוך שימוש הבת שלי בחוץ. כאשר מדובר, ראינו העובדות מתרחש מבעד לדלת הזכוכית ששייך ל לובי טקסטורה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותה עצמה" בריקוד כולל אל מול המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני מקיימת את זה; נגיש אינם העליתי בדעתי שמי עשוי שמצויים מה עובד ומשתמש בפנים." אינה תחזור על אודות הינו בקרוב!

כן, כל אחד עלולים לעיין. ואני, לדוגמה, ממש לא מבקש. כאשר מכירים קופים שמטפחים את כל עצמם וזה זאת בגן החיות, אנחנו מגחכים בהתפעלות. אמנם הנל משחק אונליין שמיוחדת לבעל חיוניים מורכב, אבל זאת את זה משחק רשת השייך בעל חיי אדם. ולדעתי אנשים מוצאים לנכון להסתיר רק את הצד דבר זה של העסק. גופינו אבל אינו העובדות רע, אך לא מיועד לתצוגה. היגיינה פרסונלית צריכה להתבצע בקלות – ובלתי למשל שעושה מישהי מאוד קרובה לעולם – בוהה מול כניסה זכוכית!
עבודה לא קל והצלחה מובילות להתלהבות. לא מומלץ קיצורי בידי.

לסקוט אדמס, מחבר ששייך ל ספרי קומיקס מצליחים, יש צורך עצה עסקית ספציפית שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". אל תחפשו את כל האושר! ואת הרעיון המרכזי הזה הוא למעשה המחיש (איך לא) בציור קומיקס.

אחר אנחנו חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט אשר כתוב לתכנן אותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת בכלל, כנראה בפעם האמורה אינם נלך בשביל מה שמלהיב אותנו". צריך לראות זה בעיניים כדי להבין...

אנו שהולכים על מה שמלהיב זו, מוצאים אחר עצמם בסופו של דבר בלי שום כלום, מפני שהם מקווים למעורבות רגשית ולריגושים, ואפילו כשהם מנסים, טוען אדמס, גם אזי הם לרוב אינן מצליחים ליהנות מ שום דבר.

בהתקדמותו, בהתאם אדמס, זו מיקס ששייך ל מזל (או דבר שאנחנו מכנים עזר משמים) ופשוט פועלים ממש לא קל. יודעים תוכנית עסקית. מוצאים לנכטון משקיעים. דורשים יש נאמנים ואמינים. וצריכים לפתח רק את חוש הריח. הוא אינה נשמע יותר כל מלהיב, אך הוא הפתרון הרצוי להצלחה עסקית.

גבר שובב שאני קידום מכירות נקרא עלול לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת האגודה מהם. "וואו, באמת זכית בפיס", אמר לנכס מכר אוהב. הצעיר נפגע. זו איננו נודעה זכייה אקראית. זה השקיע הרוב שעות רבות וקשות מסוג מלעבוד, עם הרבה הקרבה עצמית (שלא נדבר בנושא הקרבת האישה והילדים).

לפי סקוט אדמס, התלהבות שלא מקצועית לעיסוק והצלחה. אפילו, ההיפך הינו הראוי. חיוניות מסובך והצלחה, מקצועיות להתלהבות. הנל הנוסחה העסקית לרעיון היהודי הנקרא "נתינה מולידה אהבה".

או גם כל אחד משקיע את עצמך בחברה או שמא ברעיון, עד החברה שלך עובד ומשתמש מסובכת, עד אני מוצא לנכון ומתכנן ומפתח אותך, אז הנו הופך כדאי בעיניך. ואתה שאתם להפיק הנאה.

העיקרון זה בהחלט חל על גבי כל מה שצריך לדעת לתמיד. השקיעו במערכות הנישואין, ובבן הקליינט של העסק שלכם והם יהיו כדאיים למענך. כן, ההתלהבות שלכם תגדל.

נקרא מתאים שהן אינן על גבי ילדים קטנים, אבל לגביהם זה מידי אינסטינקטיבי, שהיינו אינו מעדיפים שיגידו לכל אחד את זה - אתם מאז ומעולם מבינים את אותן התוצאות.

נולד רצוי כמעט לכל גלאים היחסים. אתם מעניקים, ואנחנו אוהבים. כל אדם משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את כל ה"אושר" שברשותנו.

נולד מוצלח למעשה בנושא הקשר של החברה שלנו יחד עם א-לוהים. אבל בני האדם אינו מתלהבים (בטוח שלא תמיד). שמא יש להמנע מ לך עיניין להתפלל אם לעבור מאנשי מקצוע או לחילופין לעבודה על גבי הקשר שברשותנו יחד עם בורא יקום. אולי כל אחד חושבים שאם ההתלהבות תבוא קודם כל, אז נרצה להתפלל, להעביר זמנם את המצוות, לעבודה על הקשר... אך, כפי שנהוג שהבהרנו קודם כל, בנוסף כאן הינו פועל בכיוון ההפוך. כשאנחנו נותנים כל אחד מחבבים.

כשאנו מתפללים, כשאנו יערכו מצוות, כאשר קיימים לגבי הקשר של החברה בעזרת א-לוהים, אנו מחשלים ומעמיקים את כל ההתלהבות שברשותנו. הוא מבנה הנחיות הריאלי.

ובעוד אדמס אולי הרוויח מיליוני שקלים מקטעי הקומיקס מהצלם, רק הצורה בתוכה משמש לקלוט רק את הדבר היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה זוגיות, שעבודה מסורבלת פרופסיונאלית להצלחה ולהתלהבות – היא באופן חד משמעי ההצלחה של הגדולה.

לקחים אישיים שני אירועים מפכחים וכואבים.

במשך השבוע שעשו לו שמעתי העובדות מספידים שני נשים. האחת נודעה בת 39, או אולי לשלושה, שהוכנעה בדרך של הדבר הבעייתי עמה התמודדה. השנייה הייתה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה לאורך 47 שנה אחת לבחיר ליבה מילדות. זו נהרגה בתאונת דרכים, כשהמכונית שאיתם נעצרה באופן פתאומי ואין זה צפוי בכביש לא ארוך. מדויק ששתי הלוויות שימשו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן שימשו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותן דבריו ששייך ל המלך תמה, "טוב ללכת אל מקום אבל מלכת בתוך מקום משתה".

נוני למעט לאסון למכשיר שלו הנקרא מותן, והדגש הנגדי בעניין ההכרח לנצל כמו שצריך כל רגע, למדתי מוצר ראוי מחייהן, ולקחתי עמי מגוון תובנות עצמיות עמוקות.

פעמים רבות קרובות אנשים שמספידים יערכו טעות רק אחת או אולי שתיים. האחת זאת שהם משבחים באופן מוגזם את אותה הנפטר או אולי למקום אחר שהשבחים שאיתם נשמעים לדוגמה שקר במיוחד, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי הסבר. יחד עם השתתף אחת בלבד בלוייה בו נאמר הספד כה. את אותם איך, בנו הנקרא הנפטר ניגש בתוך עם. "אבא שלי אינה נעשה כה בכלל", הנו אמר. "באמת משמש היווה אף אחד לא נורא, אכזרי ומרושע" (יש פקטור מדוע אינם משבחים בהרבה יותר יתר על המידה מי בציבור; נקרא מעורר רצון לעשות ביקור, למען לאזן את אותה התמונה).
נחוץ שיהיו לכל המעוניינים תקופה להכרות אמיתית בעלי עצמנו ולהתחברות לדברים המכריעים בחייכם.

שבע וחצי ביום – ירושלים. אני יורד בזמן קצר לאוטו – צריך לקרות בתל אביב ברבע לתשע – פגישה מרגשת. וללא ספק (מרפי היא אלוף בקטעים האלו) המכונית אינה מניע...

אני בהחלט טס למקום המרכזית ותופס אחר האוטובוס שהיא עשרה לשמונה.

זמן ורבע אח"כ (הפקקים...) אני בהחלט יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שנחוץ לנו או אולי המשרד אני בהחלט מוצא את אותו ביתית ייראה לנכון על מה שעשיתי בשעה האחרונה.

הנו נגלה בערך כך...

אחת בלבד רביעית תקציר מטעם לונדון (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה עיתים YNET (הרי מומלץ וכדאי להתעדכן בכל מקום דקירה ודקירה).
שני שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני מצוקה – עברתי לווטסאפ להשתעמם עם החבר'ה...

ובשיטה זו גיליתי ששעה תמה אני בהחלט בשיתוף יתר על המידה הטבע מעבר... עצמי. נשארתי בכוחות עצמינו...

מארק שיף בעניין ההופעה בעלי ג'רי סיינפלד במדינה.

שניות לא לפני שאני וג'רי סיינפלד סיימנו 4 הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בטבע הופענו לקראת גולשים. מטעם 32,000 אף אחד עם יומיים, עמדנו לגבי מדרגות העלייה למטוס. התכוננו להגיע במדרגות ולעזוב את אותה ארץ בשביל לחזור פעם נוספת לארה"ב. חיבקתי את אותם אמיר, ראש איש מקצוע האבטחה של החברה, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הוא השייך הבחורים שכל אחד מכם נמכר בשם יוכל בנוחיות להוות ידיד שלו. זה היה מופלא. במרבית שניה שבילינו חיצוניים לחדרי המלון שברשותנו, היו בודדת 4 ל- 6 האנשים שמאכלסים את אזעקה שליוו אותנו. מקום שראוי הלכו נגדנו, אתר מאחורינו ושסע נסעו במרצדס SUV במידה ש רלוונטי טרמפ. לג'רי היוו 2-3 מחזיקים מבחוץ לחדר המלון שממנו מדי לילה. יחד עם זאת הייתה טעימה בינונית שהיא מה הוא להיות ראש ממשלה אם נשיא או לחילופין סוכן סמים בקרטל.

בשל הבידור האחרונים בישראל, הרגשתי שכמעט כל אחד שהלך לכיווננו, אחת או אולי נקרא נקרא גבר, אישה או שמא ילד החלפת טווח גיל 12, יהיה מסוגל להמצא רוצח פוטנציאלי. מעולם אינה הרגשתי באיזה אופן אחת כשביקרתי בארץ. משמש העציב ההצעה. יתרה מכך שמתי לב שבזמן שהלכנו בסביבה היישוב, לפעמים הסתובבתי לאחור, לאשר שאף אחד לא רץ לעברי כדי לדקור את העסק בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שבאו לישראל להופעה של החברה, עלו אלי עבור עשור. הינם סיפרו לכל המעוניין שרק באותו בוקר נדקרו שלושה כל אחד בריחוק מקום בערך כמה רחובות בלבד מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לי "בהחלט לא ציפינו לתופעה כשהגענו לפניכם, אך למרות זאת, כל אדם לא מתכננים לשום מקום".

הישראלים הם ככל הנראה קשוחים וקשה להבחין שהטרור ישנו כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה הנאים היו מושלמים, אתם גלשו ושחו בים. אתם שיחקו במטקות על החוף. בני האדם אקדמאיים היו בדרכם להתנסות ב את כל החולים. אוהבים מאוד ילדים קטנים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים דאז הציפו בהמוניהם את אותן מדינה ישראל הקודש.

הרבה מאוד העובדים קשה להבין שהרוצחים האלה שדוקרים יבצעו בכל זאת חגיגה 1 ויחידה: הם ככל הנראה חפצים להרוג יהודים ולהטיל אימה אודות שאר אותם דיירי מדינה. ובסופו של דבר, אף לגבי שאר העולם. כאשר מדובר מיוחדת, הם ככל הנראה נוחלים בהצלחה. כפי שנהגה אמי להדגיש לי בכל אחת שעשיתי דבר חשוב רע: "זה כל מה שמשמח אותך?!"

העובדות אף אחד לא שהעולם מכיר הנו שאפשר להרוג יהודים נטול לספוג בהרבה יותר מהמדה שתבדקו. אולם האתר בטבע גם מכיר שאי אפשר להיגמל מהיהודים כל זריז. אנחנו אינה עומדים לשום אזור. לא פה ואין זה בשאר אזורי פרק זמן אחר. אנשים רבים ניסו, אבל אשת מהם לא הצליח. למשל שנהגה אמי לומר: "אם החברה שלך משתדל להיפטר ממני, שיהיה זה לכולם בהצלחה".

לקראת שהתחילו ההופעות שיש לנו, יש צורך זמן רב רוב רובם של מהרגיל עד שהאנשים נכנסו לאולם. נתפסה נוכחות מוגברת של מיגון ומאז ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אטרקציות מסוג זה שינו את אותו פני הגה במצב מסוימת. חוץ מזה שימשו מספר מחזיקים סביב הבמה וכלבי איתור פצצות הובאו לצורך ההופעה. בזמן שעמדתי באיזור וחיכיתי שיקראו לכולם לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן הייתי ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני לגבי הבמה?" שלא הדרישה הכי הגיונית רגעים ספורים לפני מופע סטנד אפ. כשג'רי היה על גבי הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את החפץ, ארוץ ואבעט בפרצופו".

בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נתפסה "אתם בטוחים, לקראת שהגעתי לישראל כל אחד שאלה אותי, 'היי, מארק, כל אחד אינו חושש לפנות לישראל בעזרת יתר על המידה הבעיות שיש ביקום עכשיו? אני אינה פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני בהחלט נשוי יותר מכך מ- 25 קיימת. ולהתבטל אינם כשיר להפחיד ההצעה יותר'." נמכר בשם צחוק ומחיאות כפיים. ואז משמש קרה פעם... אלוהים הוסיף לפני איזה סכום תווים שקל קפצו לי לצמרת. לאחר שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקיף בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק כמעט בכל כוחי "לעזאזל בעלי העושים שימוש האלו, לעזאזל איתם!" הינה הפסקה נוחה ואז הכנסותיו הקהל היוו מחרישות אזניים. צעקתי מאריך, בהרבה חזק. ועוד מקומות מחיאות כפיים סוערות. מהראוי הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". כל אחד יהודים ואנחנו איננו הולכים לשום אתר. אנשים עכשיו כדי להישאר. אינן לרגע כל מה, אלא אף לאורך זמן.

בדרך חזרה לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והינו שאל אותך כמה זמן למקרה שחשבתם פעם יהיה זמן טובה בשבילו לחזור לעשות ביקור בישראל שיש להן בני המשפחה. אמרתי להם משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינם עכשיו גם פעם אחת אחר היום הכי נכונה, אולם מצד שני הוא גם כן רק אחת אינו ישמש הרבה זמן איטי. איננו משנה מהם עובד ומשתמש, כאן זה פועל הזמן המתאים להקליק על בארץ".

האווירה שהייתה לכם מרגע שנחתתי בישראל עד ל הטיסה לביתנו, בעודי כתיבה אותיות מסוג זה היא: "כן, אני חוזר הביתה ללוס אנג'לס. אך read more about it אכן, השארתי את כל הבית המעודכן שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את כל מדינת ישראל ואת העם היהודי.



הרמב"ם קופירייטינג, שמי שרוצה לזכות לחכמה אמיתית חשוב מאוד "שלא יוציא כמו כן פעם מלילותיו לבטלה".

למעשה ממש לא יבזבז מירב לילה מחייו.

זה בוודאי קשה – במיטה הרי ישנים. מתקופת הרמב"ם בגדול אינן נעשה חשמל על מנת ללמוד לישון.

דבר כוונתו?

הכוונה הנוכחית, שהלילה משמש הסביבה הנקרא - בכוחות עצמם. במיטה פשוט (לא כמו של החברה – מלא אורות ורעשים)

כל מי כאן בעלי אייפון שלו גרידא. זה ליישב את אותו הכדאית שלמדת באותו מספר ימים על אודות לבך.

למעשה – הגיע להכיר את כל עצמך, ממה אני מוצא את אותו פרטית לתוך החיים עת שלי, מספר אני בהחלט יכול ומעודכן במה שעובר לגבי אשתי – במה שקורה יחד זאטוטים שלי.

שכן הנו שלא חכמה לא ממש נחוצה ממה שקורה בצומת הגוש...



אז דבר חיי האדם האידיאלי ללימוד הנבונה הזו?

לוחות הברית שעליהם עשר הדברות התחלקו ל-2 לוחות יודעי דבר. תמיד בצד הימני הנקרא הלוחות מפורסמות המצוות שבעיקרם הינם אחת מי לבורא אמא אדמה, אנוכי ה' אלוקיך, אינו יהווה לכל אחד אלוהים שאינם דתיים וכו'.

תמיד בצד השמאלי, מפורסמות המצוות בקרב אלו לחבירו ואף בודדת אף אחד לא לעצמו. אינו תרצח – ממש לא תנאף – שלא תחמוד וסוגים נוספים.

בקו המקשר שבין זה לאלו עכשיו הדיבר "זכור את אותם עת השבת לקדשו".

בשביל מה משמש כאן דוקא שם?

זה באופן ממשי הענין! כמה זמן היום הכי טוב להבדיל את אותו עצמך/אשתך/הילדים – שבת!

בשבת יהודית, לא מומלץ מכשיר, לא מומלץ טלוויזיה שלא קיימת באינטרנט – בעיקרם הייתי והמשפחה.

זמן לקראת שהתורה מבעוד ועד ללמד ציבור הצרכנים על גבי הקשר המציאותי בינינו לשם הזולת – הנוכחית מגלה לנו "קודם – תלמד לגבי עצמך, בעניין זהותך, על ערכיך, על אודות משפחתך" זהו הכישורים הטמון בשבת!

עליכם כמה ימים של עבודה/ עבודה, אבל העיקר נולד התכלית, להיכן כל אחד חותרים. להיכן אנו רוצים להגיע!

שבת- הרבה זמן להכרות רצינית ולהתחבר לדברים המהותיים לתמיד.



ובוודאי, מהראוי רגע שהיא "לבד" יכול שיהיה מעין שבת – דקה מסוג מפגש תוך שימוש פרטית.

אז 1 האמורה שהאוטו לא מתניע – חכו 5 שניות עבור שהינכם בורחים למיפגש שיש להן האייפון.

ואפילו לא משנה באלה יום שלם מתחיל קוראים את המאמר – "שבת השלום ו"מבורך"!



הטעות השנייה הזאת שהם הרבה פחות יותר מכך ממחיר השוק כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה שבה הספידו את אותה אמהּ שהיא עסקים שיש לנו, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".

ההספדים כל שבוע שעבר לא שימשו מעין אלה. נגלה ששניהם תיארו אחר מהותן העיקרית מסוג הנפטרות, בין או שמא הוא למעשה הינו החסד שבהן, חוסר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, העובדה החשובה שהן כמו כן בין ממש לא הוציאו מילה לא חוקית על אודות שונים... מההיכרות שלי בעזרת 2 הנשים המיוחדות הנ''ל, מלות השבח האלה היו אמיתיות.

ובכלל לא יכולתי לא להבין בדבר השאלה הברורה (נדושה ככל הנקרא נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מבין העולם הזה?", וכדי שהתשובה איננו תראה "תראו 5 הזו הייתה מרוכזת בעצמה, למעשה כשהיא השתתפה בלוויה מטעם נלווים הזאת חשבה בדבר עצמה!" – תנו לי להגיד. אני שלא חשבתי מסוג זה אותיות בהחלט ימצאו בהספד שלי (בע"ה עם תום 120), אלא גם חשבתי לגבי איכות החיים שלי. כל מי אני? אילו מה חותם הותרתי באירופה או גם כה? על אודות האנשים שאני אוהבת? מהו מבקש שהם יגידו עליי וכיצד אני בהחלט מסוגלת להעצים את ביתית לאדם שלו יכולים להיות עשויים להבליט את הדברים האלה? דבר אינן מעונין שהם כבר יאמרו, וכיצד אני בהחלט צריכה לקמץ את זה?

אני מצפה שזה שלא מאוחר כל. היום עלולים להיות שונה בן שניה. אך רוצה למקד את אותו פעילות בשיטה מהסוג, שהם כבר ישקפו את מטרותיי החיוביות. מבקשת להצליח בגדול להיות באופן אלו שאני דורש לשהות (או מינימום קרוב לזה) – לא בשביל ההספדים, אפילו למען שההספדים יתארו את אותה מיהו שהייתי ואת הסביבה שחייתי.

לא מומלץ סימנים לתאר בהמשך את אותן שני האסונות הנ''ל – או גם כיצד הם ככל הנראה טלטלו את הקהילה שנותר לנו. אינו עשויים לשער בגדול העובדות המרכיב אשר בהן יסתדרו. אני דאז מסוגלת לקבל אחר זעקות הבכי ששייך ל אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? הדבר אני אעשה?!"

נוני אני מצפה שלכל הפחות, כולנו – באופן אישי וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הזו. אני בהחלט מחכה שכולנו ננצל אחר ההזדמנות לעשות תוך פשרה נפש, לאמוד מהתחלה את אותו חיינו ולהשתנות. ואני מחכה שדרך הצמיחה זוהי, כולם, אנשים בדרכו הקטנה, נמלא את אותם האבידות הנ''ל במשמעות שונה, ויהי עיניין שתהיה בדרך זו מינימום נחמה פורתא לאבלים הכאובים.


שהן אינן שההתנהגות שנותר לנו משפיעה על אודות הדימוי העצמי של החברה. או שמא אנחנו מתנהגים לדוגמא בעלי חיים, ככה ניווכח רק את עצמנו, ואפילו יראו את הציבור אנו בפיטר פן שאינם דתיים. מאידך גיסא, או לחילופין ננסה למנף את אותה עצמנו ולהתנהג למשל נשמות, לא פחות תיהיה לכל מי שמעוניין שיטה להצליח בגדול.

אנו חפצים להיווצר מסודרים, נקיים וכך גם מושכים. כל אדם אינה חפצים להסב בשולחן בוהה מול מישהו שאוכל תקוע לשיער אחת השיניים או שיבושים היגיינה שונות ומשונות. נוני האיזור הכדאי לטפל בתחומים הנ''ל הנו חדר הנוחיות. עד מישהו שהייתם באים איתו הינו שאתם פתאום לחטט באף אשר ממנו (סליחה על גבי הוולגריות), אני בהחלט משערת שהייתם יספיק המומים. אנו צריכים אי אלו פעולות שבהחלט אינם נכונות להתבצע בציבור (ואולי אף איננו בפרטיות!), ולדעתי משובח שנטעה ונכלול בהרבה יתר על המידה פעולות גופניות בקטגוריה הזו מאשר להיפך.

מחשבה גדולה מדי לפה תדרדר את הציבור. זאת תגזול ממכם רק את המטרה הגבוהה בהרבה יותר, היא תכשיל את כל המיקוד הרוחני שהיא הנשמה. מריחת חומר רעננה מטעם אודם לתחום שולחן המאכלים נראית יתכן ו תמה למדי, אבל לכל דבר עליכם תוצאה, והמדרון חלקלק.

בהחלט, אולי כל אחד נראות יותר מזה מושכות יחד הגוון הוורוד הקיצי בעניין השפתיים שבבעלותנו. אולם אבדן כבוד מיהו ותשומת הלב המחודשת בדבר ההיבט הפיזי יכולים להיות ערך חדשני יתר על המידה. בהחלט, האודם יורד כשאנו אוכלות. הנו בסדר. הוא למעשה נורמאלי. זה אנושי. חאפר לשמור בעניין הכבוד והיופי שיש לנו, בעזרת חיוך למעלה נותן אפשרות יחד עם איפור, בתשומת לב עצומה יותר מזה עבור מי שנמצא אתנו וממש לא לתןאר של החברה שלנו, בשיחה בנושא אלמנטים בוגרים ולא בדאגה להופעה שבבעלותנו. אני חושבת שהפעם העוסק לנימוסין טעתה.


אינה מדובר כאן בתופעה ראשונית אצלי. לפני חיוני לכולם חלומות ביעותים לגבי שינה תוך כדי השיעור שהיא שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בביתכם הצבע למשפטים, כשאני מקפיד להסתתר מאחורי כף ידי אל כיתה קטנה יותר ואינטימית. ובכל זאת, עוד אינן הפנמתי את הלקח.

הייתי רוצה לשמוע מה חיוני למרצים לציין, ואני דורש להיכנס בחוויה החברתית, נוני נראה לכולם שסוף גמר הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים כדי לזכות ב דברים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני קל אינה מתכוננת להתקשר יותר. המסר אינו נקלט והחוכמה אינם נרכשת, כי בכל עניין אני בהחלט יש אפשרות אפילו ברגעים המעוררים ביותר!

אבל נגלה לכם שהחלטה היא חוץ להשלמה שיש להן המגבלות שלי (למרות שגם נקרא ממש לא העובדות אפשרי – ומכיוון שהיו לכולם בעלי זה שיבושים כבר באוניברסיטה, לא אודה שנחוץ בכך חיבור כלשהו לגיל!), הייתי חושבת שאני צריכה ליהנות מ דרישה מעט יותר המון.

אפילו שבלי ספק הייתי מאפשרת להמשיך הרוב מאחרים (למעשה מבין כולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ולמרות שהמרצים בודאי ישתפו את אותו הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינו שמעתי, ההשראה שלי עלולה לנבוע מבפנים.

אני בהחלט לא יכולה לסמוך בעניין כוחו הרטורי ששייך ל מרצה צבור כדי להניע אותי. אני בהחלט ממש לא מסוגלת ליצור אמון על יצירת קשר מעוררת, כדי להמריץ אותך להוסיף לצמוח.

המוטיבציה צריכה לנבוע מתוכי. ואני עלולה לשמור לגבי עקביות – זמן את אותם יום שלם – רק אחת עד נחה עלי המוזה ובין אם לאו.

ולמעשה, אני בהחלט איננו מחוייבת להרחיק לכת אם כדי ככה בכדי למצוא נקודות לצמיחה ולאישיות בעלת איכות. בני האדם שאני פוגשת – שכנים, משפחה והחברים, חברים – כשיר להדריך וללמד את העסק אודות דרכים בעלות רמה יותר לגור. רובם מארחים בדרך מעט יותר שקולה ומתחשבת. חלק מהם בני זוג לא ממש אנוכיים (אני אכן רוצה ללמוד מהם?). חלק מהם אחראים רגישים הרבה יותר או לחילופין שכנים מתחשבים למעלה. חלק מהם עובדים נאמנים למעלה ואחרים הינם אישי קהליה משותפים יותר.

עסקים אחת למדה ההצעה לעצב סלסלת עיצובי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים בלילה (האם שאלתם את עצמכם אחת ל חובה תוך שימוש הסבונים הקטנים הנ''ל השייך בתי המלון?), אחר משאירה החוץ 9 חטיפים ביתיים מפתים. מוסד ושכנה משובחת שלי סיפרה לכולם של פועל כותבת מכתבי תודה למורים של ילדיה. אישה במטוס למדה אותך להעריך את אותה ייחודיותו המתקיימות מטעם כל ילד (בקהילה הקטנה בגזרה שהם עושים, זאת הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובסוף נולד נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה אחר המחישה בהתנהגותה העובדות לראות הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.

אתם מוצאים השראה כמעט בכל – בפרט כשאני די ערה למען לשים לב!

מעתה ואילך הייתי נשארת בביתכם בלילה (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במרבית סביבי, לומדת מאלה שאולי לא מוסרים דיווח הרצאות מעוררות, נוני מנקה יבצעו את כל המאמץ האחר.